המכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן תפצה בסך של 111,000 ש"ח עובד שפוטר משיקולים לא עניינים

פיטורי עובד מעבודתו כמנהל רשת המחשוב במכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן משיקולים לא עניינים ובניסיון להסתתר בטענת "משבר אמון".

העובד הגיע למצב נואש בו לאחר תקופה ארוכה לא מצא עבודה בשל הפלייה על רקע גיל (אז בן 56), הפלייה השוררת בשוק העבודה בכלל ובתחום המחשבים בכלל, "הצעיר" את גילו בקורות החיים ובהסתמך על קורות חיים אלה התקבל לעבודתו במכללה. העובד טען (באמצעות משרדנו ע"י עוה"ד אודליה לוי-אטינגר ועו"ד מיכל כהן-מלכה) כי פוטר בפיטורים הנגועים באפליה מחמת גיל, על רקע התנגדותו של העובד לשתף פעולה עם מעשי שחיתות שחשף במחלקה בה עבד, נעשו בחוסר תום לב משווע ובחוסר מידתיות, תחת איצטלה של "משבר אמון". בדיעבד התגלה לעובד כי לאחר שהתערערה מערכת היחסים הקרובה בינו לבין מנהלו האישי, חיפש מנהלו האישי אמתלות על מנת לפטר אותו ולסלק אותו מדרכו. לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו, בדק המנהל הישיר את קורות החיים של העובד ואז התגלה כי זה הצעיר את גילו. עם הגילוי זומן העובד לשיחת בירור ללא כל התראה והושהה מיידית מעבודתו. העובד התנצל וניסה להסביר את המצוקה אליה נקלע ואולם נתקל באוזניים ערלות ופוטר.

בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע העובד פוטר משיקולים לא עניינים וגילוי העובדה ש"הצעיר" את גילו בעשר שנים בקורות החיים ואף דבק בשקר במשך שלוש וחצי שנים, לא היתה העילה לפיטוריו של התובע אלא כיסוי לעילות האמיתיות שעמדו ביסוד פיטוריו. יחד עם זאת, קבע בית הדין כי לא היתה אפליה מחמת גיל.
יצוין כי בתיק זה, נציבות שיוויון ההזדמנויות בעבודה הצטרפה כידיד בית משפט לדעת העובד כי יש בטענות שהועלו כדי לעורר חשש להפליה מחמת גיל.
בית הדין קבע כי לאור מערכת היחסים העכורה בין הממונה הישיר לבין התובע אשר השתמש בגילוי השקר ככיסוי לרצונו לפטר את העובד. בית הדין קבע כי ""משבר אמון" אינה מילת קסם ויש לבחון בעיניים אובייקטיביות האם אין בנימוק זה כיסוי לחוסר תום לב או מניעים זרים בפעולות המעסיק" בהתאם לקבע בית הדין כי מדובר בפיטורים שלא כדין. בית הדין פסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 91,000 ₪ (7 משכורות) וכן 20,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד.

עב' 4592/10  שרגא קורן נ' המכללה לחינוך גופני וספורט ע"ש זינמן (פורסם בנבו, 20.10.2013)

לקריאת פסק הדין המלא