לאחר 3 ימי עבודה העובדת פוטרה בגלל שסיפרה שהיא בהריון

ד"ר עלמה לוי חיפשה עבודה בתחום הביוטכנולוגיה. במהלך חודש מרץ 1998 נוהל בינה לבין חברת אלרג'ין מו"מ לקראת חתימה על הסכם העסקה והועברו בין הצדדים טיוטות של הסכם העסקה. על פי חוזה ההעסקה דובר על תפקיד של "ראש פרויקט", תפקיד ניהולי בכיר.

במהלך פגישה שגרתית לקראת תחילת העסקתה של עלמה היא סיפרה למי שהייתה אמורה להיות הממונה עליה על כך שהיא נמצאת בשבוע ה-6 להריונה.

החלת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על המקרה:

חוק שוויון הזדמנויות קובע כי החוק לא יחול על מי שמעסיק פחות מ-6 עובדים.

לאור טענת החברה כי לא העסיקה אף עובד, וכי עלמה הייתה אמורה להיות העובדת היחידה או אחת משני עובדים, היה צורך לדון בתחולת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על המקרה.

בית הדין קבע, כי החברה לא הוכיחה כי בעלי המניות הרשומית של החברה לא עבדו בה. על כן, מספר המועסקים בחברה לא הוכח, והנתבעים נמנעו מלהביא ראיה פוזיטיבית כלשהי להוכחת מספר המועסקים בחברה.

כמו כן, קובעת השופטת כי אפליה בקבלה לעבודה ופיטורים רק בשל הריון, מהווים על פי שיטת המשפט בישראל ועל פי חוקי וערכי היסוד שלה, הפליה אסורה ופסוקה, המנוגדת לעקרון השוויון ולדין.

בית הדין הדגיש - גם אליו נקבע כי חוק שוויון הזדמנויות אינו חל במקרה זה, הרי אין להעלות על הדעת כי ניתן בזה היתר להפלות עובדת בעת קבלתה לעבודה רק משום הריונה, ועקרון זה עומד מעל הכל.
האם הושלם המו"מ בין הצדדים ונכרת הסכם העסקה?
בית הדין קבע כי בין הצדדים נכרת הסכם העסקה מחייב העונה על דרישות גמירות הדעת והמסוימות.
עוד עולה כי מהראיות שהוצגו בפני בית הדין לא הייתה לעלמה כל סיבה סבירה לוותר על התפקיד אליו התקבלה, כפי שטענה החברה.
מדובר היה על תפקיד אטרקטיבי, תפקיד ניהולי בכיר, עלמה ראתה בתפקיד קידום מקצועי וקרש קפיצה חשוב. במסגרת התפקיד עלמה הייתה זכאית לשכר ולתנאים נלווים גבוהים ממשרות מקבילות. כמו כן, עלמה הבינה את הדרישות ה"תובעניות" של התפקיד, ולמרות זאת המשיכה בהליכי הקבלה לחברה, ולא נרתעה מדרישותיו. גם לאחר שנודע לעלמה דבר ההריון, היא המשיכה בהליכי המו"מ עם החברה, קבעה פגישות עבודה וכן פגישות לחתימה על חוזה העבודה. נראה כי המשך המו"מ וקביעת הפגישות עם נציגי החברה אינה מתיישבת עם המצופה מאדם המבקשת להסיר מועמדותו מהתפקיד, כפי שגורסת החברה.
בית הדין הדגיש כי דווקא העובדה כי עלמה סיפרה על הריונה בשלב כה מוקדם, ובפגישת העבודה הראשונה עם הממונה עליה בחברה, מעידה על רצונה להיות הוגנת ולהציג את העובדות לאשורן מלכתחילה.
בית הדין ציין, כי נראה לו תמוהה שהליך המיון של עלמה, אשר ערך מספר חודשים וכלל ראיונות איתה, לא זכה לתיעוד או לרישום כלשהו. בעיקר תמוה בעיני בית הדין כי התפטרותה הפתאומית כביכול, לא זכתה לכל אזכור בכתב. אין זה סביר כי לאחר חודשים של הליכי קבלה וניהול מו"מ לתפקיד בו רצתה, הסירה עלמה את מועמדותה וויתרה על התפקיד רק בשל היותה בשבועות הראשונים להריונה.
גרסתה של עלמה התקבלה על ידי בית הדין, הן בשל סבירותה והן בשל עדותה המהימנה.

עוד קבעה השופטת כי כל אחד מהנתבעים אחראים להפליה ממנה סבלה עלמה.
על כל הנתבעים חלה חובה מוגברת לנהוג בשוויון בתעסוקה ולהימנע מאפליה אסורה בהיות החברות הנתבעות גופים הנתמכים וממומנים ברובם מכספי המדען הראשי, דהיינו, מכספי ציבור.
לפיכך, הוחלו על הנתבעים נורמות וחובות משפטיות מוגברות, מתחום המשפט הציבורי, לנהוג בתום לב, בהתאם לתקנת הציבור, תוך כיבוד חוקי היסוד וחוקי העבודה.

משמעות פיטוריה של עלמה לאור חוק שוויון הזדמנויות ולאור חוקי היסוד
עלמה הוכיחה כי נתקיימו בה הכישורים והתנאים הנדרשים לתפקיד ראש הפרויקט ועל כך מעידה עצם קבלתה לעבודה. עוד הוכח כי לא היה במעשיה של עלמה או בהתנהגותה דבר אשר היה בו כדי להוות סיבה לפיטוריה, מלבד העובדה כי היתה בהריון ובחרה לספר לחברה על כך.
לפיכך, לאור סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות על הנתבעים להוכיח כי לא פיטרו את עלמה בהיותה בהריון, בגין ההריון, תוך אפליה אסורה מחמת מין או הורות. הנתבעים לא עמדו בחובת ההוכחה.

לאור כל האמור לעיל, החברה נדרשה לפצות את עלמה לפי הפירוט להלן:
- פיצוי בגין אובדן ו/או הפסד הכנסה בתקופת ההריון - 76,500 ש"ח (7.5 חודשים).
- פצוי בגין הפסד דמי לידה - 30,600 ש"ח (3 חודשים).
- פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי חוק שוויון הזדמנויות - 50,000 ש"ח (פיצוי סטטוטורי).
לכל הסכומים נפסקו גם הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביבעה ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כו נפסקו לעלמה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח.

עב 303630/98 ד"ר עלמה לוי נ' אלרג'ין (24.10.02 פורסם בנבו)
לקריאת פסק הדין המלא