בקשה שהוגשה מטעם המתלוננת להסרת צו איסור פרסום בהליך של הטרדה מינית – התקבלה

עיקרון פומביות הדיון הינו מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית. מספר רציונאלים תומכים בעיקרון פומביות הדיון ומלבד שקיפות ההליך השיפוטי ניתן לציין גם מתן מידע חיוני לציבור.

לפומביות הדיון קיימים מספר חריגים, הקבועים במספר דברי חקיקה, אך גם חריגים אלו אינם בלתי מוגבלים. בענייננו שם המחוקק את הדגש על פומביות הדיון, תוך מתן הגנה לתובעים לפי החוק למניעת הטרדה מינית ולפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

על פי חוקים אלה, לבית הדין לעבודה קיימת הסמכות לסגור את דלתות בית הדין. כמו כן קובע הסעיף שאם ביקש תובע או מתלונן לדון בתביעתו בדלתיים סגורות, דרך המלך הינה היעתרות לבקשה, למעט מטעמים מיוחדים.

מדברים אלה יוצא אפוא כי על בית הדין ליתן משקל רב לרצונו של תובע לפי החוק למניעת הטרדה מינית. כלומר, המחוקק שם את הדגש על רצונותיהם של מתלוננים ותובעים לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מכיוון שכך, על בית דין זה ליתן משקל רב לרצונה של המבקשת בבקשה דנן - שהיא המתלוננת בתביעת הטרדה מינית.

בעבר הטיל בית הדין צו איסור פרסום לבקשת הנילון והמעסיק - בהיעתרו לבקשה שקל בית הדין את הנזק אשר עשוי היה להיגרם להם מפרסום פרטי הפרשה, באותה העת, וכן ניתן משקל רב לפרטיותו של הנילון. בעת שהוגשה התביעה היה על בית הדין ליתן משקל לאינטרסים של שני הצדדים. בעת הגשת תביעה מוטל נטל הראייה על שכם התובע ועל כן יש לתת משקל של ממש גם לאינטרסים של הנתבע.

יחד עם זאת, עם השינוי בנסיבות יש מקום כי בית הדין ישקול בשנית את החלטתו. בענייננו, שינוי הנסיבות הינו מהותי. בשונה מהמצב ביום הגשת התביעה, הרי שישנה ראיה התומכת בעמדת המתלוננת להתיר את הפרסום - והיא העובדה כי הנילון הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במעשי הטרדה מינית.

סוף דבר - צו איסור הפרסום שהוטל בתיק זה מבוטל.

 

בשא (ת"א) 6336/09 קטיה בילקביץ' נ' פרופ' מיכאל שגיב (11.11.2009, פורסם בנבו).

לקריאת ההחלטה במלואה