החברה שהוציאה מכרז לתפקידה של עובדת בהריון נדרשה לפצותה על כך שסיכלה את שובה לעבודה

מלי עבדה בחברת פרנטר תקשורת במשך 7 שנים. מלי החלה לעבוד בחברה בתפקיד מזכירת מנהל המכירות לעסקים באזור ירושלים. בשלהי שנת 2000 קודמה לתפקיד מנהלת נקודת השירות הטכני בתלפיות ירושלים. בסוף שנת 2001 הורחבה נקודת השירות והפכה למרכ שירות מכירה.
בחודש נובמבר 2003 נכנסה מלי להריון, ובחודש ינואר 2004 הודיעה על כך באופן רשמי.
במהלך תקופת הריונה של מלי הוצא מכרז לאיוש תפקידה ונבחר לה מחליף קבוע.
ביום 20.7.04 ילדה מלי ויצאה לחופשת לידה. מתום חופשת הלידה, שהתה בחופשה ללא תשלום. במהלך חופשת הלידה ניטל ממלי הרכב הצמוד שלה.
מלי התבקשה לחתום על כתב ויתור וסילוק בתמורה לקבלת פיצוי כספי בגין אבדן הכנסה למשך התקופה שלאחר תום חופשת הלידה בהם לא הושבה לעבודתה. מלי סירבה לחתום על כתב ויתור וסילוק - והחברה סירבה לשלם לה את הפיצוי בטענה שמלי התפטרה מעבודתה.
ביום 27.2.05 הסתיימה העסקתה של מלי בחברה. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם היא פוטרה או התפטרה. בפועל מלי לא שבה לעבודה מאז יציאתה לחופשת לידה.

לאחר שמיעת העדויות בתיק בית הדין קבע כי מלי הרימה את הנטל המוטל עליה והביאה ראשית ראיה לכך שבהחלטת החברה להעבירה מתפקידה כמנהלת מרכז תלפיות נלקחה בחשבון שלא כדין עובדת היותה בהריון. שיקול זה אף אם נכלל במסגרת שיקולים שונים ששקלה החברה לכאורה בהחלטתה, מכתים את ההחלטה כולה.
החברה מאידך, לא הרימה את הנטל המוטל עליה בעניין זה ולא הוכיחה כי החליטה להעביר את מלי מתפקידה משיקולים ענייניים. החברה לא נתנה כל הסבר, לפרסום מכרז לתפקידה של מלי בעודה בהריון, ואיוש משרתה על ידי מחליף קבוע.
בית הדין סבר כי מדובר בתכנון מבעוד מועד שלא להחזיר את מלי לעבודתה בתום חופשת הלידה.
החברה לא הכחישה כי לפני יציאתה של מלי לחופשת לידה היה לה ברור כי היא לא תחזור לתפקידה. בכך למעשה סיכלה ותיכננה מבעוד מועד את האפשרות של מלי לחזור לתפקידה ולעבודתה בתום חופשת הלידה.
התנהלות זו של החברה בפרסום מכרז לתפקידה של מלי בעת היותה בהריון מתקדם מהווה טעם נפגם ויוצרת מראית עין של אפליה וחוסר שוויוניות בעבודה. התנהגות החברה עומדת בסתירה לנורמות הבסיסיות של תום הלב בדיני החוזים ומידת ההוגנות המוטל על החברה כמעבידה ובפרט, כלפי מלי כאישה בהריון.
לנוכח מעמדה של החברה בישראל נורמת ההתנהגות המצופה ממנה מחייבת כי תנהג בעובדיה בהוגנות ותום לב.

החברה נדרשה לשלם למלי את הסכומים הבאים:
- פיצוי בגין הוצאתה לחופשה ללא תשלום באופן כפוי לאחר תום חופשת הלידה סך של 37,962 ש"ח.
- פיצוי בגין אי החזרתה לעבודה למשך 45 יום בתום חופשת הלידה בניגוד לחוק עבודת נשים סך של 12,654 ש"ח.
- פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על סיום יחסי עבודה בין הצדדים סך של 8,436 ש"ח.
- הפרש פיצויי פיטורים בסך של 1,757 ש"ח.
- פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 40,000 ש"ח (פיצוי סטטוטורי).
כמו כן, נדרשה החברה להשיב למלי את סכום האגרה ששולמה לבית הדין וכן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

עב (י-ם) 2260/06 מלי ביאז'י נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.9.08, פורסם בנבו).
לקריאת פסק הדין המלא